אמונה ''יש מאין ''
המושג "אין" בקבלה, מציין מציאות נעלמת מעיני האדם, יתכן שדבר שהוא "אין" לגבי אחד הנו "יש" לאחר.
כאשר מדובר ב"אין" כגון בפסוק:

''שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עיזרי '' (תהילים – פרק קכ"א) שממנו, מאותו "אין" יבוא עזרי" אנו מתכוונים לענין רוחני קיים ועם זאת נעלם שהוא מקור כוחנו וחיותנו.

האדם צריך להפוך את "האין" הנעלם המוסתר ל"יש" ובכך לאפשר ל"אין" נעלה יותר, להיות המקור ל"יש" שהתגלה.
ה"אין" הוא כינוי לאין סוף. וכיון שהבורא הוא אך טוב, ה"אין" הוא מקור כל הטוב ואין בו מציאות רעה כלל.
מציאות העולם הנגלית, הן המציאות הגשמית הכללית והפרטית והן המציאות הרוחנית הנפשית המודעת, הן כולן בבחינת "יש" לגבי האדם החווה אותם.
כאמור, ה"יש" הוא דבר אישי הנתון לרמתו הרוחנית של האדם. ככל שאדם הוא יותר מודע, כך ה"יש" לגביו מתרבה ובמקביל עלולה לגדול הרגשתו המוטעית שהוא יודע ומבין הכל.
תכונת ה"יש" בנפש, היא שהאדם נדמה בעיניו כדבר העומד בפני עצמו ואינו זקוק לשום סיבה רוחנית לקיומו. הדבר דומה, לקיום הטבע.

במילים אחרות, ניתן לומר, שתחילת מודעות האדם היא שהמציאות, כלומר תחושת ה"יש".
או במילים אחרות, בתחילת הכרת האדם, נדמית המציאות למתקיימת באופן של "יש מיש", על פי חוק שימור החומר והרוח ואין שום תוספת וחידוש בעולם, רק תמורות של חומרים גשמיים או של כוחות רוחניים.
לאחר מכן בתחילת העבודה הרוחנית ישנה תחושה ש"אני" - "יש",
ה-אל –L הוא "אין" אין סוף והבריאה היא "יש מאין".
תפיסה מצומצמת זו של הבורא והנברא ''יש מאין'', מכונה "דעת תחתון" של מבנה ההתבוננות הכללי. התכלית, היא למעשה בחינת דעת עליון אשר בו הבורא והנברא הם אחד.

יש לזכור שהאין הוא הטוב המוחלט ולכן כל מציאות נבראת '' יש ''- בכל מקום ובכל זמן – היא בבחינת "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". (תהלים כג-ו )היא אווירת ביטחון באל - L. האדם יודע שיש מישהו שמלווה אותו בשעת צרותיו ...
כאשר אתה עושה טוב, זה בעצמו שכר שאלוהים נותן לך. אדם שעושה טוב מרגיש טוב יותר מבחינה נפשית מבפנים לעשות טוב זו הרי תחושה טובה כמובן , כי מי שטוב לו באמת, עושה רק טוב. וככל שטוב יותר לאדם כך הוא עושה יותר טוב.
כך שלעשות רע, זאת קבלת עונש נפשי. כאשר אדם עושה רע, הוא מעניש את עצמו. אך כאשר הוא עושה טוב, הוא עושה טוב לעצמו.
ככל שאתה מיטיב להבין כיצד פועל היקום,הטבע ,המציאות ,
כן אתה מתקרב לאל -L.
הרמב''ם אמר על האמונה ב – אל - L
''הסתכל במעשיו, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם'' ויהי...
שפינוזה, אמר האל –L ''המגלה עצמו בהרמוניה של כל מה ''שקיים''