דרגות הנשמה - נר''ן ח''י .

בספר בראשית פרק ב' פסוק ז' כתוב :
"ויצר יהוה אלוהים את האדם מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה".

באדם פועלת מערכת דינמית של חמישה כוחות רוחניים.
נפש
רוח
נשמה
חיה
יחידה
השגת הכלי נשמה .
חמשת החלקים מחולקים כנגד חמישה עולמות רוחניים :
אדם קדמון,
אצילות,
בריאה,
יצירה,
עשייה.
בעוד שדרגות נר"ן שוכנות באדם הלכה למעשה שתי הדרגות הנוספות , ח"י, הינן אסטרליות תחושתיות ומקרינות על האדם את אורן מעולמות עליונים.

הנפש –
נחצבה מעולם העשייה. ומבטאת את החלק הרוחני הנמוך ביותר באדם וקיימת בכל צורות החיים. הנפש זורמת בספירות: נצח, הוד, יסוד, מלכות
הנפש זורמת בספירות: נצח, הוד, יסוד, מלכות. כל פגיעה או הפרה של איזון במרכז הנפש עלולים לגרום לחוסר איזון בתפקוד הנפשי – מנטלי וכן באברי הבטן.
רוח -
נחצבה מעולם היצירה. מייצגת את השאיפות ואת עולם הרגשות- שמחה, כעס, גאווה .
זורמת בספירות חסד, גבורה ותפארת.
נשמה –
הנשמה מקורה עליון והיא נחצבה מעולם הבריאה. החלק הרוחני הייחודי לאדם ושאינו קיים באף ייצור אחר. היא העל מודע העמוק שבאדם. הגרעין הפנימי של אישיותנו שאינו מתכלה לעולם וחי חיי נצח. היא החלק הטהור ביותר ואין אפשרות לפגום בה אלא לעמעם ולערפל את התגלמותה והופעתה בחיי האדם. לנשמת האדם חיים עצמאיים נצחיים שמקורם בעולמות עליונים .זורמת בספירות: כתר, חכמה, בינה, (דעת).

חיה -
נחצבה מעולם האצילות.

מייצגת את האנרגיה הרוחנית הרביעית במספר הסובבת סביב האדם. גבוהה לאין שיעור במעלתה מהנפש. מקיפה את האדם ועוטפת אותו באור רוחני עצום (אור מקיף) הנקרא "הילה". ככל שמדרגתו הרוחנית של האדם גבוהה יותר.

יחידה –
מעולם האדם קדמון.

הדרגה הרוחנית הגבוה ביותר. נמצאת מעל ראשו של האדם ואינה מתלבשת בו. אור היחידה נמשך מאור "האין סוף" שם מקור הנצח. למעשה מדובר באור רוחני עצום מעל לכל הידוע, המוכר והמצוי כזה הנשגב מבינתו של האדם.
לעיתים נדרש האדם לעבור מספר גילגולי חיים על מנת לזכות לאחת מדרגות נר"ן ח"י. כלומר
בגלגול ראשון מקבל האדם נפש דנפש ואח"כ רוח דנפש ובגלגול נוסף מתחיל לקבל את מדרגת הרוח על כל חלקיה השונים ולבסוף יחזור בגלגול נוסף לקבל את מדרגת הנשמה. כאשר מסיים האדם את כל מדרגות נר"ן הוא מפסיק לבוא בגלגול ונשמתו שבה אל חיק הבורא ועולה אל גן עדן עליון.

בתחילה האדם מקבל את נפש דנפש. אח"כ רוח דנפש ואז צריך לבוא בגלגול נוסף כדי להתחיל לקבל את מדרגות רוח- שגם אותה מקבלים בהדרגה: נפש דרוח, רוח דרוח ונשמה דרוח, ושוב עליו לחזור בגלגול נוסף כדי לקבל מדרגת נשמה.
גם כאן מקבלים אותה בהדרגה: נפש דנשמה, רוח דנשמה ואח"כ נשמה דנשמה.
כאשר האדם זוכה לקבל את כל מדרגות נר"ן בתוכו הוא נקרא צדיק שלם ומפסיק לבוא בגלגול. מדרגות חיה ויחידה אינן נכנסות באדם אלא נשארות כאור מקיף סביבו.
אדם צדיק שזכה לקבל את כל מדרגות נפש, רוח ונשמה – לאחר פטירתו, נפשו נשארת בקבר.
כדוגמת העולמות העליונים שמספרם חמש, כך גם נשמתו של האדם בנויה מחמישה רבדים הנקראים:"נפש", "רוח", "נשמה", "חיה", "יחידה"-ובראשי תיבות נר"ן ח"י.
כדוגמת עולם האצילות הבנוי מעשר ספירות הנקראות "עץ החיים", כך גם האדם בנוי מעשרה מרכזי אנרגיה האור- ספירות וכמו שבעץ החיים ישנם צינורות שפע המחברים בין הספירות שמספרם 22, כך גם האדם בנוי מ-22 צינורות-מרדיאנים שתפקידם להוליך את האנרגיה האור מספירה לספירה.

המקובלים טוענים שאדם נולד עם נפש ואם הוא זוכה - הוא זוכה לקבל גם חלקים שונים של רוח ונשמה. לגבי ח"י - רק יחידי סגולה (כגון הרשב"י והמשיח שיבוא) זכו לשני החלקים הללו שמקבילים לספרת חוכמה וכתר.

כאשר הכלי הרוחני התחתון אינו מסוגל לקבל עם כוונה על מנת להשפיע לבורא, הוא משתמש רק בעביות שורש שלו. זאת אומרת, הוא יכול רק לתת עם כוונה על מנת לתת .../ להשפיע

0- בחינת שורש - עביות כתר (או שורש)
1- בחינה א' - עביות חוכמה
2- בחינה ב' - עביות בינה
3- בחינה ג' - עביות ז"א
4- בחינה ד' - עביות מלכות

"להשפיע למען הבורא" עבודה נגד הרצון לקבל עם עביות שורש א' וב', ואילו
"לקבל למען הבורא" (למען ההשפעה) עבודה עם הרצונות בעביות ג' וד'
עבודה הרבה יותר קשה מ"להשפיע למען הבורא".
כשיורדים הרצונות (הספירות, הפרצופים, העולמות) מלמעלה למטה, העביות (הכמות של הרצון) גדלה:

לפי חכמת הקבלה: אמונה = ידיעה / השגה = תכונת הבינה.
וכל עוד אדם לא נמצא בידיעה או השגה ( בתכונת הבינה )- הוא לא נמצא
באמונה (כי אי אפשר להאמין במשהו לא ידוע ומופרך). וזה בניגוד לאמונה הפשוטה שהיא שיטות וגישות פסיכולוגיות שאדם יצר כדי להשלים חוסר הידיעה.
אמונה היא תכונת הבינה = כוונה על- מנת להשפיע. כשאדם רוכש כוונה ע"מ להשפיע,כשהוא עובר את המחסום - רק אז הוא נמצא בהתחלה של אמונה.
אמונה היא כלי שאיתו אפשר לעבוד ולהגיע לתיקון.
קיום תורה ומצוות (פנימיות) = תיקון תרי"ג הרצונות. וכדי לתקן את הכלי
צריך קודם להשיג כלי, כלומר להשיג נשמה.
כשאדם עולה מגשמיות לרוחניות - מתגלה לו הכלי. והכלי מורכב מרצון אחד המחולק לתרי"ג רצונות.
וכשאדם רוכש כוונה על-מנת להשפיע, מה שנקרא אמונה - זה הוא כלי שאיתו יכול להתחיל לתקן את הרצונות שלו.
תיקון של כל רצון כזה נקרא מצווה. והאור שמתקן את הרצון וממלא אותו נקרא - תורה.
זוהי המשמעות של קיום תורה ומצוות.

רק כשמתגלה הכלי לקבלת האור = הנשמה, אז מחלקים את הכלי לתרי"ג רצונות. וכל תיקון של רצון מתוך תרי"ג הרצונות נקרא קיום מצווה.

מה שמתקן רצונות אלה הוא האור, וצריך לדעת איך להזמין אותו, איך לעבוד איתו, איך לתקן.

האור שמתקן את הרצון וגם ממלא אותו - נותן אפשרות לתפוס שם משמות האלוקים. וזה נקרא תורה. הכול יחד - נקרא תורה ומצוות.

גמר תיקון יקרה כשכל האנושות תגיע לעביות ד', כלומר לשיא ההתפתחות של הרצון לקבל. וממצב זה - כל האנושות תעשה קפיצה לרוחניות .

מונח זה עניינו לא הרצון לקבל עצמו אלא כוונת השימוש ברצון.
כל הרצונות, מקטן ועד הגדול ביותר, מצויים באדם. במידה שהאדם משיג את כוונת ההשפעה ורוצה להשתמש ברצונותיו בכוונה להשפיע לבורא, הרצונות מתעוררים בו. כלומר, ההתפתחות היא בכוונה, והיא המאשפרת שימוש ברצונות נוספים.

ההבחנות החדשות שהאדם אוסף בדרכו, השיפור הפנימי התדיר, התכונות החדשות שהוא מקבל על עצמו בכל רגע, נקראים כולם יחד בשם עליה במדרגות העולמות העליונים. האדם בנוי מרצון ליהנות המכונה "רצון לקבל". הרצון לקבל מתחלק לחמישה חלקים בסיסיים. במונחים קבליים נהוג לומר כי הרצון לקבל מתחלק לחמש דרגות של "עביות", הנמדדות באופן הבא: עביות שורש, עביות א', עביות ב', עביות ג' ועביות ד'. המונח "עביות" משמש אפוא למדידת גודל הרצון.
כל אחת מחמש דרגות העביות הבסיסיות מתחלקת לחמש דרגות פרטיות, שכל אחת מהן מתחלקת גם היא לחמש דרגות פרטי-פרטיות. וכך מחולק הרצון לקבל שבאדם למאה עשרים וחמש דרגות.

כדי לאפשר לאדם להיתקן, מקודם שברא הבורא את האדם ברא הוא את העולמות ומדרגותיהן. לאחר מכן, האדם נברא והורד לעולם הזה, וממנו עליו לטפס בחזרה אל שורשו. אם כן, אנו מבחינים בין שני סדרים בהם עוסקת חכמת הקבלה:

ממעלה למטה - השתלשלות העולמות ומדרגותיהן
ממטה למעלה - עליית האדם באותם המדרגות

מהבורא יוצאים העולמות אין-סוף, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, והעולם האחרון - העולם שלנו. כאמור, הקבלה מתארת את כל אופני בריאת העולמות ואת הדרך בה יורדת הנשמה מהבורא, דרך כל העולמות עד לעולם שלנו. בין העולמות העליונים ובין העולם שלנו נמצא ה"מחסום" המפריד בין העולם הרוחני ובין עולם החומר.

מתחת ל ''מחסום ''נמצאים הגוף והנשמה בדרגת העולם הזה. האדם מתחיל את תהליך תיקונו הפנימי מדרגת העולם הזה. ממנה האדם עולה בנשמתו, דהיינו בהכרת המציאות הרוחנית, דרך העולמות עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, ואדם קדמון עד לעולם אין-סוף. במצב הנקרא "גמר התיקון" הוא מתייחד כולו עם הבורא. חכמת הקבלה מכילה בתוכה את כל המציאות שלמטה מהבורא: את כל העולמות, את כל מי שנמצא בהם, את תהליך ירידת נשמת האדם עד העולם הזה ואת עלייתה חזרה. כלומר, חכמת הקבלה כוללת את כל מצבי האדם.

כלומר את כל פרטי המציאות בעולם הזה על כל קשריהם, נמצא בכל העולמות העליונים עד עולם אין-סוף. היקום, הפלנטות, כדור הארץ, בני אדם, דומם צומח חי ומדבר, נמצאים גם בעולמות שמעל לעולם הזה, בעולמות עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון ואין-סוף.

אין פרט בעולם הזה שלא נמשך מאין-סוף דרך כל העולמות עד לעולם הזה. כל הפרטים הטבעיים במסגרת הדומם, הצומח, החי והמדבר שבעולמנו נמצאים בהכרח גם בעולמות העליונים. ההבדל בין פרטי המציאות שבעולם הזה לפרטי המציאות שבעולמות העליונים הוא אחד בלבד - בעולמות העליונים הפרטים הללו נמצאים בצורת כוחות, ובעולם הזה בצורת חומר.

השגת העולמות העליונים מאפשרת לאדם לראות ולחוש את הכוחות הפועלים על כל הפרטים בעולם הזה.

תהליך מעבר המחסום הוא תהליך הדרגתי.
לימוד הקבלה במטרה להתקרב אל תכונת הבורא, תכונת ההשפעה, מחדד באדם את דקות ההבחנה. מתעוררות בו הבחנות עדינות יותר ומדויקות יותר על המציאות שבה הוא נמצא.
האדם מתחיל להרגיש את הפעולות מאחורי החומר - את הכוחות הפועלים על החומר הנמצא לפניו. בחמשת חושיו הרגילים הוא מרגיש את אותה המציאות כמקודם. בחוש הנוסף המתפתח בו הוא חש את הכוחות הנמצאים מעבר לגבולות תפיסת חמשת החושים.
המציאות הנסתרת מתבררת לו יותר ויותר, והוא מרגיש בקיומה של מציאות נוספת מעבר לתמונת העולם הזה.
בדרך הראשונה משתלשלים השורשים העליונים ומתגלים בהדרגה מלמעלה למטה. "סדר השתלשלות העולמות, הפרצופים והספירות" מלמעלה למטה והדרך השנייה נקראת בקבלה
"השגת הכוח העליון" מלמטה עד העליון .
חוק שורש והענף בעולמות
ארבעת העולמות שמרכיבים את הבריאה הנקראים (מלמעלה למטה): אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, החל בעולם האצילות, שהוא הנעלה ביותר, וכלה בעולם העשייה הגשמי שלנו שהוא התחתון ביותר, יש מבנה זהה לחלוטין בכל פרטיו. כלומר, המציאות וכל פרטיה בעולם הראשון, קיימים גם בעולם השני הנמצא תחתיו הנמוך יותר ללא שינוי. וכך גם בכל העולמות שלאחריו, עד לעולם הזה המוחשי לנו.