בורא עולם.

חוקי הטבע קובעים שאי אפשר לברוא משהו " מאין"  ( ראה בפרק יש מאין ).

מכאן אנו משגים שה אל - L היה בורא עולמות ומחריבן .
"טרם שנאלצו הנאצלים ונבראו הברואים ,היה אור עליון פשוט שמילא את כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל ".
אלוהים החליט לברוא את העולמות והמציאות על מנת ליתן הנאה לנבראים
על מנת ליתן הנאה לנבראים מטובו ומחסדו .
העולם מתנהל על פי חוקים קבועים ומוחלטים... החשכה שהייתה
עם בריאת העולם נוצרה ונבעה לאחר "שבירת הכלים "כשתוצאה ממנה
התפזרו הנצוצות אל תוך הקליפות . המפץ הגדול...
"בשבירת כלים" = נפילת העולמות ,בריאה , יצירה , עשייה , שהיו
מאוחדים נוצר החומר בעולם העשייה.
נוצרו כל הגלקסיות כולל כדור הארץ "צבא השמיים והארץ" .
מכאן צריך לבחון את תורת המיתרים והקונטים .

האדם הדתי לא משעין את אמונתו על תיאוריות מדעיות. לכן לא הקוואנטים
ולא איינשטיין מהווים בשבילו מורים רוחניים. תיאוריות מדעיות באות והולכות, משתנות ומתהפכות , והדת ממשיכה להתקיים האמונה של האדם הדתי לא תלוייה בהן.

אם הכוונה היא באלוהים מופשט, אלים פילוסופים או ידענים, שהם לא-
"אלוהי אברהם יצחק ויעקב",
לדבר על קיומו של אלוהים היא שאלה פילוסופית ?
האם החוקים הכללים שקיימים בטבע יצרו אותו או שהוא נוצר ממנו .
האם יש לאלוהים מקום ללא היקום?
לעומת האדם המאמין בטבע ובחוקיו בלבד, ניצב המאמין בתורת ה-אל - L
הוא רואה בחוקי הטבע את רצון הבורא. הוא רואה בהתרחשות התופעות הטבעיות השונות ציות של הבריאה לבוראה. בחוקיות הטבע הוא רואה תכנית שלפיה ה-אל-L מנהיג את עולמו. לשאלה שהוזכרה לעיל: מי מניע את הגוף הנע בלי מפעיל מוחשי? הוא עונה את התשובה שבה הוא מאמין הבורא .
בפי רבים שגורה האמרה שחוקי הטבע הינם אחידים. שימוש במילים: "סיבה" "תוצאה" והדומות להן, יש בהן משום הטעיה. הטעיה זו מביאה לקביעת עובדות שאינן מוכחות, כלומר, עובדות המבוססות ביסודן על הנחות בלבד אנו עוסקים בסיבה ומסובב.
אולם זוהי טעות, כי לאמתו של דבר, אין בטבע סיבות המביאות בהכרח ל"מסובב". המדען המחפש הסבר לחוקי הטבע, שואף להגיע לניסוח חוק שיכלול בתוכו את מירב האפשרויות. אולם יש לדעת שבטבע עצמו לא מצוי גורם המסביר את חוקיות הטבע.
האמון שאנו רוחשים לחוקי הטבע, משמעותו היא, שאכן הטבע מציית לחוקים מוחלטים וקבועים מראש...משמעת זו של הטבע לחוקיו, היא הבסיס של המדע.