קבלה תיאוסופית ,קבלה נבואית ,קבלה מעשית

תיאור מקדים לחכמת הקבלה, קבלה מעשית, קבלה פרקטית לשימוש בחיי היומיום  ב-

קבלה תיאוסופית ,קבלה נבואית ,קבלה מעשית

ספר ראשון בקבלה, ''ספר היצירה'', מיוחס לאברהם אבינו. טקסט יסודי זה בקבלה מסביר את 32 נתיבי החכמה שפועלים בתהליך הבריאה.

32 הנתיבים כוללים את 10 הספירות, אורות אלוקיים שמהווים צינורות לבריאה, וגם 22 אותיות האלף בית.

האותיות הן אבני הבניין הבסיסיות. הכלים, שמהם נברא העולם. הן כוללות את כל שילובי האותיות - המילים - אתן ברא האל - L את העולם. הקבלה מלמדת שמילים ושילובי אותיות הם הכלים שדרכם תהליך הבריאה התרחש. תחילת הבנת תהליך הבריאה מתוארת בספר יצירה.

לא ידוע בדיוק מתי נכתב ספר היצירה .

כשמו כן הוא, הוא "עוסק" ביצירת העולם כבריאה יש מאין, בלשונו

"ועשה את אינו ישנו". הוא מחולק ל – 6 פרקים קצרים (בין 200- 400 מילה כל פרק), פותח את ספרו במשפט:

"בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו" ומסיים את ספרו ספר היצירה במשפט:

" אברהם אבינו הביט וראה , חקר והבין , חקק וחצב , צרף ויצר...בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר: 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה'. כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית מילה, כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית לשון. קשר עשרים ושתיים אותיות בלשונו, והמקום גילה לו סודו '' ...

1. הגוף, ובו המצוות. המבטאות את רצון ה'

2. הקבלה, הממד הפנימי, נשמת התורה, הבנת סודות הבריאה.

רשב"י היה תנא בן הדור הרביעי, תלמידו המובהק של רבי עקיבא, אחד מגדולי חכמי התלמוד, מחלוצי הקבלה ומחברו של ספר הזוהר. רשב"י למד אצל רבי עקיבא במשך למעלה משלוש עשרה שנה והיה מגדולי תלמידיו.

רבי שמעון בר יוחאי הוא גלגולה של נשמה מיוחדת, נשמה שמתאמת, מקשרת בין הכוח העליון לכל הנבראים, כל הנשמות. נשמה זו "יורדת" לעולמנו ומתגלגלת באבות הקבלה.

היא התגלגלה בהם בסדר זה: אברהם, משה, רבי שמעון בר יוחאי, האר"י (ר' יצחק לוריא) והרב יהודה אשלג (בעל הסולם).

כל אחד מקדם את האנושות למדרגה רוחנית חדשה, ומותיר את חותמו בדמותם של ספרי קבלה, והם משמשים את הדורות הבאים.

בספר הזוהר "רעיא מהימנא". מדבר רבי שמעון בר יוחאי מתוך התלבשות בנשמתו של משה. דוגמה נוספת היא ספר "שער הגלגולים", שבו הוא מדבר מתוך התלבשות בנשמת האר"י.
לאחר יותר מאלף שנה, עוד נשמה גדולה, נשמת הרב יצחק לוריא, הארי ז"ל, ירדה לעולם במאה ה- 16 .התקבצו בצפת גדולי המקובלים, שהשפיעו באופן מכריע על ידיעת ולימוד הקבלה בכל העולם, עד התקופה המודרנית. היו אלו רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) וחוג תלמידיו, ובראשם רבי אליהו וידאש ורבי שלמה אלקבץ, רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש) ותלמידיו הבולטים רבי חיים ויטאל (הרח"ו) ורבי ישראל סרוק, שמשכו אליהם את מיטב חכמי המקובלים, שהסתופפו בצילם ולמדו את תורתם.

רבי אברהם אזולאי מתלמידי האר"י הקדוש .

קשר שבין בריאת עולם החומר לשימוש בו למטרה הרוחנית....

הכוחות העליונים משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר עולם הגשמיות . תכלית הגשמיות להכשיר את האדם להיות אדם. להיות בעל כלי השפעה לקבלת האור האלוהי. להיות אדם רוחני.

חכמת הקבלה היא ה"פיזיקה" של העולם העליון. היא מסבירה לנו כיצד יורדים הכוחות העליונים שלב אחר שלב, משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר ...

לפנינו סמל מהמיסטיקה היהודית הקשור ביצירה ובבריאה. האותיות בכלל ואותיות התורה בפרט אוצרות בתוכן כוח אלוהי. ב"ספר יצירה" שהוא הטקסט הקדום ביותר של המיסטיקה היהודית נאמר, שבאמצעות האותיות יוצא כוח הבריאה אל העולם. כל פרט בעולם מתקיים וחי מכוחו של אחד מצירופי האותיות. יש התאמה בין האדם כמיקרוקוסמוס לבין העולם. כל אות מולכת על איבר מאברי האדם או על תחום מתחומי העולם.
בקבלת האר"י, הנעלם של האלוהות קרוי אין-סוף. זו הטרנסצנדנציה האלוהית המוחלטת. כדי שהעולמות יוכלו להתהוות, צריך היה האין-סוף לצמצם את עצמו. אין-סוף כנס את אורו אל קרבו וגנזו בעומק הוויתו, וכך פינה חלל בתוך תוכו, ובתוך החלל הפנוי נבראו העולמות.

קבלה תיאוסופית קבלה עיונית - קבלה נבואית - קבלה מעשית

עולמות רבים ושונים מכילה הקבלה, ולפיכך ראוי לפתוח בהבחנות כלליות בין שלושה תחומים שונים:

שיטתו של האר"י בקבלה .

הקבלה עושה שימוש עשיר בעולם המושגים, שיכול להישמע סתום ובלתי מובן למי שאינו מעורה
 בה/ בו .
הרגשת  הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא ''בחינה ד '' היא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה הרב אשלג ...

"דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ולא היה מקום פנוי בבחינת אוויר ריקני וחלל, אלא הכול היה ממולא מן האור הפשוט ההוא...והנה אז צמצם את עצמו אין-סוף בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש, וצמצם האור ההוא ונתרחק אל סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואוויר וחלל ריקני. ואז המשיך מהאור אין-סוף קו אחד ישר ובמקום החלל הוא האציל וברא ויצר ועשה את כל העולמות ".

שיטתו של האר"י בקבלה .
שיטה בקבלה המבוססת על חמישה יסודות: סוד הצמצום, שבירת הכלים, פרצופים, עולמות והקשר בין הפרצופים ונשמת האדם.
סוד הצמצום
שבירת הכלים" - שפע האור, שהיה שופע מ"האין סוף" דרך צינורות ההשפעה, עבר את כל הספירות עד המרכז. ואולם רק שלוש הספירות הראשונות יכלו להכיל את האור החזק, השופע מן ה"אין סוף". אולם הספירות האחרונות לא יכלו לקבל את רוב השפע ונשברו.

כדי לאפשר לכלים שנשברו לשוב ולמלא את תפקידם, שינה הבורא את מקומם ואת הווייתם של הכלים האלה ועשה מהספירות פרצופים.

הספירה הראשונה "כתר", נהייתה ל"אריך אנפין".

הספירה השניה "חכמה" נהייתה ל"פרצוף אבא".

הספירה "בינה" נהייתה ל"פרצוף אמא".

הספירה, שממנה נתהוו שתי הספירות האחרות, נקראו גם כן בשם "אם הבנים" ובשם "לאה אמנו", שילדה בנים ובת.

שש הספירות הבאות אחרי "בינה" הן: "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד", "יסוד".

הכלים שנשברו היוו את הפרצוף הנקרא בשם "זעיר אנפין", והוא מעין סינתזה בין היסוד המשפיע ("פרצוף אבא") והיסוד המושפע ("פרצוף אמא").

היסוד הרביעי שבשיטת האר"י הוא עניין העולמות ויחס חמשת הפרצופים אליהם: (אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין, בת), הפועלים את פעולתם בכל אחד מארבע העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.
היסוד החמישי הוא הקשר שבין הפרצופים ונשמת האדם. לפי זה קשורות הנשמות שבאדם עם הפרצופים, וחמשת מיני הנשמות שהאדם יכול לזכות בהן לפי מידותיו - רוח, נפש,נשמה, חיה, יחידה - .

החלק הרע של הנשמה הטובה, שנתקבל אחרי החטא, נקרא בקבלת האר"י בשם "קליפה".

על ידי שבירת הכלים נתפזרו ניצוצות הקדושה בקליפות ונתערבבו הרע והטוב, ועל כן אין לנו מאז בעולמנו טוב בלי רע ורע בלי טוב.

תיקון האדם,תיקון הנשמה

כוח האור

האור עושה הכול , האור בונה את הכלי, האור ממלא את הכלי, והאור מתקן את הכלי ממקבל לנותן ... ממשפיע למושפע .
באור יש את כל הכוח לתקן אותנו, ולהעלות אותנו חזרה לשורש הנשמה שבעולם אין סוף.
("בראשית ברא.. ויברא ה' את האדם בצלמו ")
ביקום עצמו נוצר אדם אחד(או נשמה אחת ,במובנה האנושי) ובו חובר הצלם האלוהי(הראש) לגוף הבהמי(הצוואר ומטה). לגוף נוצרו יצרים ותאוות פיזיים של העולם הזה ,כדי שיקשו על הזיכוך הנדרש של כוח הרצון והבחירה החופשית כנגד רצון הגוף.
חמישה עולמות מפרידים בין מצבו הנוכחי של האדם, להשגה ברורה של הבורא. חמשת העולמות הם כעין מסננים שהולכים ומעלימים את האור.
עולם אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ,ועשייה, כוללים כל אחד חמשה שלבים של קבלת האור. כל שלב נקרא פרצוף, וכל עולם מכיל בתוכו חמישה פרצופים. חמישה הפרצופים שבכל עולם הם חמש מנות של אור אותם הנברא משתדל לקבל יותר ויותר על מנת להשפיע . הבורא הוא שברא את הנברא כרצון ליהנות.
האור המגיע מהבורא נקרא "אור ישר " .
האור הנדחה מהמסך לאחור נקרא "אור חוזר".
האור שהנברא מקבל בתוכו על מנת להשפיע כבורא נקרא "אור פנימי".
מי שעוסק בקבלה מוריד עליו '' אור מקיף '' .
לנברא האדם מתחת למחסום בעולם העשייה אין לו אור .
בהעדר האור בתוכו , הכלי מרגיש ריקנות. גם האור והרצון לקבל באים מהבורא מהאין סוף.
מקור הנשמה בשורש העליון בעולם אין סוף. בכל אדם נמצא חלק מאין סוף הקרוי נשמה.
תחושות הנברא דרך חמישה חושים הם רגשותיו .
רגשות האדם הם תוצאה מהתפעלות פנימית של חושיו. החושים מעבירים את המידע למוח, המוח מעבד את המידע והתוצאה מוקרנת בחלקו האחורי של המח כמעין תמונה של מבנה העולם המציאות הכללית .
התמונה הנתפסת בחלקו האחורי של המח היא תמונה פנימית, תוצאה של התפעלות האדם מתהלכים המתרחשים בתוכו ובמוחו.
אנחנו קולטים את העולם דרך חמישה חושים:
ראייה ,שמיעה,ריח ,טעם ,ומישוש.
יש  עולם עליון ועולם תחתון.
את העולם התחתון שלנו , אנחנו תופסים בחמשת החושים שלנו ,
ומהמוח שלנו אנו מרגישים את תמונת העולם.
את העולם העליון אנחנו תופסים בחוש השישי דרך הנשמה הרוחנית .
כל המציאות,כל מה שקיים מורכב מעולם אינסוף מקור שורש הנשמה .
אין לנו שום ידע על העולמות פרט לתפיסת הטבע העליון ... בהשפעת הבורא... עשר ספירות ...
הן קשורות זו בזו , התחברותן בהרכבים שונים יוצרים את הרב גוניות והאין סופיות של תופעות הטבע בבריאה.

דרגות דומם ,צומח , חי , מדבר

המציאות היא דומם ,צומח חי ומדבר .
הכול משקף את הכול - הכול נתון מראש (רבי עקיבא)
האל- L קיים מעצם קיום העולם אנו מתבוננים ביקום בשמיים בארץ בצמחיה בבעלי החיים ובבני האדם וזאת התכלית של המהות ועצם קיומו של האל - L .
עצם ההתבוננות זו הוכחת האל. כ – מהות הטבע העליון
צריך להשלים בתוקף הבנתך שכולנו אחד ובכך אנו בונים את העצמיות שלנו.
דבר לא יכול להתקיים ללא הניגוד שלו ...
האל-L הציב את יכולתנו להדמות לו ולהכיר בזה שיש לנו היכולת הרוחנית לפעול כמותו תמיד נהיה החלק האלוהי מתוך השלם ,האחד , ברגע שיש לנו את ההכרה ואנו משתוקקים להדמות לו לבורא משמע שהכרנו את תכונותיו את רצונותיו להיות חלק ממנו.
רצון הוא ראשיתה של כל בריאה הוא המחשבה הראשונה הוא רגש נשגב
בתוך הנפש.
האל מאמץ אותנו בכל צורה רוחנית בהשתוות איתו ובכל דרגה רוחנית שלנו.
הבורא רוצה למענך את מה שאתה רוצה בשבילך.
אתה מקבל את מה שאתה נותן מתוכך מהקדשתך לכל דבר ,לעיצוב לבך במסרים מהמוח ואל המוח ( עצב )ליצירת העצמיות שלך הרוחנית שלך.
אלא הכוחות המצויים בך '' האדם '' שהתפתחו במהלך חייך ולימוד החלקים הנסתרים של המאור המטיב לנברא .
צא מהכלא שלך לעבר נשמתך בהכרה שעל פני שטח נשמתך , גם שאתה לא יודע עליה את מלוא הקליפה שלה.
בקבלה המושג מסך ואור חוזר (הוא החוש השישי) זהו מושג ,תכונה ,רצון שמפתחים אותו והוא בעצם הנשמה שלנו,להגיע ולחוש את ההרגשה בהתפתחותה בחיפוש הפנימי העמוק ,באיכות ,בלימוד ובעבודה הפנימית.
לעבור את המחסום בין עולם העשייה לעולם היצירה למדרגה הראשונה .
לפני המחסום האדם נמצא עדיין בעולם הזה הגשמי הבהמי וכל
רצונותיו הם "לקבל על מנת לקבל בלבד" שהוא תענוג אנוכי אישי התכלית היא להגיע למצב ההפוך והוא" לקבל על מנת להשפיע " שהוא לעצמו
מהות אלוהית "לתת ולהשפיע" זה קורא לאחר שעוברים את המחסום.
המעבר בין העולם הזה לעולם העליון לדרגה היותר גבוהה .
לאחר מצב זה האדם מגדיל את הכלי הרוחני שלו עד לגילוי העולם
העליון במדרגה שלו שלב אחרי שלב עד להגעה ולהתרגשות הרוחנית הפנימית שלו.
משיכת אורות , "אור מקיף" - ע"י לימוד הקבלה אנו מעוררים עלינו את האורות המקיפים אל הנשמות שלנו, אל האור הפנימי לתיקון הכלי והרצונות שלנו .
יחס הגומלין בין בורא לנברא בעולם ''האצילות '' ( = עולם התיקון) , הבורא
הנותן לבין "מלכות" המקבלת אור, הנאה ושלמות.
המרחב הרוחני שלנו הוא המרחק בין האדם הנברא לבין הבורא( =האור העליון).זהו מרחב של השתוות הדרגתית בניהם , בהעדר הרגשת הבורא .
רוחניות היא שלב של אור חדש של " אור חוכמה " הנאצל מהבורא והניתן לנברא המקבל.
הגוף הרוחני דרך עשר הספירות , עשר תכונות , שונות בהן מתגלה
השפע = הבורא ( והן : מוח ,עצמות , גידים ,בשר ,ועור) .
עולם ''האצילות'' בנוי מ- 5 עולמות שהם מבנים רוחניים שהם עשר הספירות.
תשע הספירות הראשונות מתוקנות באופן מושלם ,האחרונה ספירת ''המלכות ''עוברת תיקון הדרגתי (עור ).
שינוי הצורה =הבדלות = הידמות = השתוות צורה מוחלטת עד
לדבקות ל- אל -L.
המציאות קיימת כבר 15 מיליארד שנה מהמפץ הגדול, אנחנו תופסים אותה דרך ה-5 חושים שלנו, והיא קיימת ללא קשר לאדם הצופה עליה.
כל המציאות מתרחשת בתוך האדם ומתחלקת בתוכו ל"פנימי" ו"חיצון" - מה שמורגש בו כפנימי הן בד"כ רצונות, מחשבות, נטיות, תכונות והרגשות רגשיות וגופניות, ומה שמורגש בו כחיצון ביותר, הוא הזולת היחס של פנימי וחיצון באה לאפשר לאדם לגלות את תכונתו של הבורא, תכונת האהבה וההשפעה.
כל הבריאה היא רצון להתמלא. כל הרע הוא הכוונה להתמלא למען עצמי. כל מה שאפשר וצריך לתקן הוא את הכוונה "למען עצמי", שתהיה הכוונה "למען הזולת".
עשר הספירות הם, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.