קבלה תיאוסופית ,קבלה נבואית ,קבלה מעשית

תיאור מקדים לחכמת הקבלה, קבלה מעשית, קבלה פרקטית לשימוש בחיי היומיום  ב-

קבלה תיאוסופית ,קבלה נבואית ,קבלה מעשית

ספר ראשון בקבלה, ''ספר היצירה'', מיוחס לאברהם אבינו. טקסט יסודי זה בקבלה מסביר את 32 נתיבי החכמה שפועלים בתהליך הבריאה.

32 הנתיבים כוללים את 10 הספירות, אורות אלוקיים שמהווים צינורות לבריאה, וגם 22 אותיות האלף בית.

האותיות הן אבני הבניין הבסיסיות. הכלים, שמהם נברא העולם. הן כוללות את כל שילובי האותיות - המילים - אתן ברא האל - L את העולם. הקבלה מלמדת שמילים ושילובי אותיות הם הכלים שדרכם תהליך הבריאה התרחש. תחילת הבנת תהליך הבריאה מתוארת בספר יצירה.

לא ידוע בדיוק מתי נכתב ספר היצירה .

כשמו כן הוא, הוא "עוסק" ביצירת העולם כבריאה יש מאין, בלשונו

"ועשה את אינו ישנו". הוא מחולק ל – 6 פרקים קצרים (בין 200- 400 מילה כל פרק), פותח את ספרו במשפט:

"בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו" ומסיים את ספרו ספר היצירה במשפט:

" אברהם אבינו הביט וראה , חקר והבין , חקק וחצב , צרף ויצר...בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר: 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה'. כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית מילה, כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית לשון. קשר עשרים ושתיים אותיות בלשונו, והמקום גילה לו סודו '' ...

1. הגוף, ובו המצוות. המבטאות את רצון ה'

2. הקבלה, הממד הפנימי, נשמת התורה, הבנת סודות הבריאה.

רשב"י היה תנא בן הדור הרביעי, תלמידו המובהק של רבי עקיבא, אחד מגדולי חכמי התלמוד, מחלוצי הקבלה ומחברו של ספר הזוהר. רשב"י למד אצל רבי עקיבא במשך למעלה משלוש עשרה שנה והיה מגדולי תלמידיו.

רבי שמעון בר יוחאי הוא גלגולה של נשמה מיוחדת, נשמה שמתאמת, מקשרת בין הכוח העליון לכל הנבראים, כל הנשמות. נשמה זו "יורדת" לעולמנו ומתגלגלת באבות הקבלה.

היא התגלגלה בהם בסדר זה: אברהם, משה, רבי שמעון בר יוחאי, האר"י (ר' יצחק לוריא) והרב יהודה אשלג (בעל הסולם).

כל אחד מקדם את האנושות למדרגה רוחנית חדשה, ומותיר את חותמו בדמותם של ספרי קבלה, והם משמשים את הדורות הבאים.

בספר הזוהר "רעיא מהימנא". מדבר רבי שמעון בר יוחאי מתוך התלבשות בנשמתו של משה. דוגמה נוספת היא ספר "שער הגלגולים", שבו הוא מדבר מתוך התלבשות בנשמת האר"י.
לאחר יותר מאלף שנה, עוד נשמה גדולה, נשמת הרב יצחק לוריא, הארי ז"ל, ירדה לעולם במאה ה- 16 .התקבצו בצפת גדולי המקובלים, שהשפיעו באופן מכריע על ידיעת ולימוד הקבלה בכל העולם, עד התקופה המודרנית. היו אלו רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) וחוג תלמידיו, ובראשם רבי אליהו וידאש ורבי שלמה אלקבץ, רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש) ותלמידיו הבולטים רבי חיים ויטאל (הרח"ו) ורבי ישראל סרוק, שמשכו אליהם את מיטב חכמי המקובלים, שהסתופפו בצילם ולמדו את תורתם.

רבי אברהם אזולאי מתלמידי האר"י הקדוש .

קשר שבין בריאת עולם החומר לשימוש בו למטרה הרוחנית....

הכוחות העליונים משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר עולם הגשמיות . תכלית הגשמיות להכשיר את האדם להיות אדם. להיות בעל כלי השפעה לקבלת האור האלוהי. להיות אדם רוחני.

חכמת הקבלה היא ה"פיזיקה" של העולם העליון. היא מסבירה לנו כיצד יורדים הכוחות העליונים שלב אחר שלב, משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר ...

לפנינו סמל מהמיסטיקה היהודית הקשור ביצירה ובבריאה. האותיות בכלל ואותיות התורה בפרט אוצרות בתוכן כוח אלוהי. ב"ספר יצירה" שהוא הטקסט הקדום ביותר של המיסטיקה היהודית נאמר, שבאמצעות האותיות יוצא כוח הבריאה אל העולם. כל פרט בעולם מתקיים וחי מכוחו של אחד מצירופי האותיות. יש התאמה בין האדם כמיקרוקוסמוס לבין העולם. כל אות מולכת על איבר מאברי האדם או על תחום מתחומי העולם.
בקבלת האר"י, הנעלם של האלוהות קרוי אין-סוף. זו הטרנסצנדנציה האלוהית המוחלטת. כדי שהעולמות יוכלו להתהוות, צריך היה האין-סוף לצמצם את עצמו. אין-סוף כנס את אורו אל קרבו וגנזו בעומק הוויתו, וכך פינה חלל בתוך תוכו, ובתוך החלל הפנוי נבראו העולמות.

קבלה תיאוסופית קבלה עיונית - קבלה נבואית - קבלה מעשית

עולמות רבים ושונים מכילה הקבלה, ולפיכך ראוי לפתוח בהבחנות כלליות בין שלושה תחומים שונים:

שיטתו של האר"י בקבלה .

הקבלה עושה שימוש עשיר בעולם המושגים, שיכול להישמע סתום ובלתי מובן למי שאינו מעורה
 בה/ בו .
הרגשת  הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא ''בחינה ד '' היא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה הרב אשלג ...

"דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ולא היה מקום פנוי בבחינת אוויר ריקני וחלל, אלא הכול היה ממולא מן האור הפשוט ההוא...והנה אז צמצם את עצמו אין-סוף בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש, וצמצם האור ההוא ונתרחק אל סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואוויר וחלל ריקני. ואז המשיך מהאור אין-סוף קו אחד ישר ובמקום החלל הוא האציל וברא ויצר ועשה את כל העולמות ".

שיטתו של האר"י בקבלה .
שיטה בקבלה המבוססת על חמישה יסודות: סוד הצמצום, שבירת הכלים, פרצופים, עולמות והקשר בין הפרצופים ונשמת האדם.
סוד הצמצום
שבירת הכלים" - שפע האור, שהיה שופע מ"האין סוף" דרך צינורות ההשפעה, עבר את כל הספירות עד המרכז. ואולם רק שלוש הספירות הראשונות יכלו להכיל את האור החזק, השופע מן ה"אין סוף". אולם הספירות האחרונות לא יכלו לקבל את רוב השפע ונשברו.

כדי לאפשר לכלים שנשברו לשוב ולמלא את תפקידם, שינה הבורא את מקומם ואת הווייתם של הכלים האלה ועשה מהספירות פרצופים.

הספירה הראשונה "כתר", נהייתה ל"אריך אנפין".

הספירה השניה "חכמה" נהייתה ל"פרצוף אבא".

הספירה "בינה" נהייתה ל"פרצוף אמא".

הספירה, שממנה נתהוו שתי הספירות האחרות, נקראו גם כן בשם "אם הבנים" ובשם "לאה אמנו", שילדה בנים ובת.

שש הספירות הבאות אחרי "בינה" הן: "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד", "יסוד".

הכלים שנשברו היוו את הפרצוף הנקרא בשם "זעיר אנפין", והוא מעין סינתזה בין היסוד המשפיע ("פרצוף אבא") והיסוד המושפע ("פרצוף אמא").

היסוד הרביעי שבשיטת האר"י הוא עניין העולמות ויחס חמשת הפרצופים אליהם: (אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין, בת), הפועלים את פעולתם בכל אחד מארבע העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.
היסוד החמישי הוא הקשר שבין הפרצופים ונשמת האדם. לפי זה קשורות הנשמות שבאדם עם הפרצופים, וחמשת מיני הנשמות שהאדם יכול לזכות בהן לפי מידותיו - רוח, נפש,נשמה, חיה, יחידה - .

החלק הרע של הנשמה הטובה, שנתקבל אחרי החטא, נקרא בקבלת האר"י בשם "קליפה".

על ידי שבירת הכלים נתפזרו ניצוצות הקדושה בקליפות ונתערבבו הרע והטוב, ועל כן אין לנו מאז בעולמנו טוב בלי רע ורע בלי טוב.

תיקון האדם,תיקון הנשמה

כוח האור

האור עושה הכול , האור בונה את הכלי, האור ממלא את הכלי, והאור מתקן את הכלי ממקבל לנותן ... ממשפיע למושפע .
באור יש את כל הכוח לתקן אותנו, ולהעלות אותנו חזרה לשורש הנשמה שבעולם אין סוף.
("בראשית ברא.. ויברא ה' את האדם בצלמו ")
ביקום עצמו נוצר אדם אחד(או נשמה אחת ,במובנה האנושי) ובו חובר הצלם האלוהי(הראש) לגוף הבהמי(הצוואר ומטה). לגוף נוצרו יצרים ותאוות פיזיים של העולם הזה ,כדי שיקשו על הזיכוך הנדרש של כוח הרצון והבחירה החופשית כנגד רצון הגוף.
חמישה עולמות מפרידים בין מצבו הנוכחי של האדם, להשגה ברורה של הבורא. חמשת העולמות הם כעין מסננים שהולכים ומעלימים את האור.
עולם אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ,ועשייה, כוללים כל אחד חמשה שלבים של קבלת האור. כל שלב נקרא פרצוף, וכל עולם מכיל בתוכו חמישה פרצופים. חמישה הפרצופים שבכל עולם הם חמש מנות של אור אותם הנברא משתדל לקבל יותר ויותר על מנת להשפיע . הבורא הוא שברא את הנברא כרצון ליהנות.
האור המגיע מהבורא נקרא "אור ישר " .
האור הנדחה מהמסך לאחור נקרא "אור חוזר".
האור שהנברא מקבל בתוכו על מנת להשפיע כבורא נקרא "אור פנימי".
מי שעוסק בקבלה מוריד עליו '' אור מקיף '' .
לנברא האדם מתחת למחסום בעולם העשייה אין לו אור .
בהעדר האור בתוכו , הכלי מרגיש ריקנות. גם האור והרצון לקבל באים מהבורא מהאין סוף.
מקור הנשמה בשורש העליון בעולם אין סוף. בכל אדם נמצא חלק מאין סוף הקרוי נשמה.
תחושות הנברא דרך חמישה חושים הם רגשותיו .
רגשות האדם הם תוצאה מהתפעלות פנימית של חושיו. החושים מעבירים את המידע למוח, המוח מעבד את המידע והתוצאה מוקרנת בחלקו האחורי של המח כמעין תמונה של מבנה העולם המציאות הכללית .
התמונה הנתפסת בחלקו האחורי של המח היא תמונה פנימית, תוצאה של התפעלות האדם מתהלכים המתרחשים בתוכו ובמוחו.
אנחנו קולטים את העולם דרך חמישה חושים:
ראייה ,שמיעה,ריח ,טעם ,ומישוש.
יש  עולם עליון ועולם תחתון.
את העולם התחתון שלנו , אנחנו תופסים בחמשת החושים שלנו ,
ומהמוח שלנו אנו מרגישים את תמונת העולם.
את העולם העליון אנחנו תופסים בחוש השישי דרך הנשמה הרוחנית .
כל המציאות,כל מה שקיים מורכב מעולם אינסוף מקור שורש הנשמה .
אין לנו שום ידע על העולמות פרט לתפיסת הטבע העליון ... בהשפעת הבורא... עשר ספירות ...
הן קשורות זו בזו , התחברותן בהרכבים שונים יוצרים את הרב גוניות והאין סופיות של תופעות הטבע בבריאה.

דרגות דומם ,צומח , חי , מדבר

המציאות היא דומם ,צומח חי ומדבר .
הכול משקף את הכול - הכול נתון מראש (רבי עקיבא)
האל- L קיים מעצם קיום העולם אנו מתבוננים ביקום בשמיים בארץ בצמחיה בבעלי החיים ובבני האדם וזאת התכלית של המהות ועצם קיומו של האל - L .
עצם ההתבוננות זו הוכחת האל. כ – מהות הטבע העליון
צריך להשלים בתוקף הבנתך שכולנו אחד ובכך אנו בונים את העצמיות שלנו.
דבר לא יכול להתקיים ללא הניגוד שלו ...
האל-L הציב את יכולתנו להדמות לו ולהכיר בזה שיש לנו היכולת הרוחנית לפעול כמותו תמיד נהיה החלק האלוהי מתוך השלם ,האחד , ברגע שיש לנו את ההכרה ואנו משתוקקים להדמות לו לבורא משמע שהכרנו את תכונותיו את רצונותיו להיות חלק ממנו.
רצון הוא ראשיתה של כל בריאה הוא המחשבה הראשונה הוא רגש נשגב
בתוך הנפש.
האל מאמץ אותנו בכל צורה רוחנית בהשתוות איתו ובכל דרגה רוחנית שלנו.
הבורא רוצה למענך את מה שאתה רוצה בשבילך.
אתה מקבל את מה שאתה נותן מתוכך מהקדשתך לכל דבר ,לעיצוב לבך במסרים מהמוח ואל המוח ( עצב )ליצירת העצמיות שלך הרוחנית שלך.
אלא הכוחות המצויים בך '' האדם '' שהתפתחו במהלך חייך ולימוד החלקים הנסתרים של המאור המטיב לנברא .
צא מהכלא שלך לעבר נשמתך בהכרה שעל פני שטח נשמתך , גם שאתה לא יודע עליה את מלוא הקליפה שלה.
בקבלה המושג מסך ואור חוזר (הוא החוש השישי) זהו מושג ,תכונה ,רצון שמפתחים אותו והוא בעצם הנשמה שלנו,להגיע ולחוש את ההרגשה בהתפתחותה בחיפוש הפנימי העמוק ,באיכות ,בלימוד ובעבודה הפנימית.
לעבור את המחסום בין עולם העשייה לעולם היצירה למדרגה הראשונה .
לפני המחסום האדם נמצא עדיין בעולם הזה הגשמי הבהמי וכל
רצונותיו הם "לקבל על מנת לקבל בלבד" שהוא תענוג אנוכי אישי התכלית היא להגיע למצב ההפוך והוא" לקבל על מנת להשפיע " שהוא לעצמו
מהות אלוהית "לתת ולהשפיע" זה קורא לאחר שעוברים את המחסום.
המעבר בין העולם הזה לעולם העליון לדרגה היותר גבוהה .
לאחר מצב זה האדם מגדיל את הכלי הרוחני שלו עד לגילוי העולם
העליון במדרגה שלו שלב אחרי שלב עד להגעה ולהתרגשות הרוחנית הפנימית שלו.
משיכת אורות , "אור מקיף" - ע"י לימוד הקבלה אנו מעוררים עלינו את האורות המקיפים אל הנשמות שלנו, אל האור הפנימי לתיקון הכלי והרצונות שלנו .
יחס הגומלין בין בורא לנברא בעולם ''האצילות '' ( = עולם התיקון) , הבורא
הנותן לבין "מלכות" המקבלת אור, הנאה ושלמות.
המרחב הרוחני שלנו הוא המרחק בין האדם הנברא לבין הבורא( =האור העליון).זהו מרחב של השתוות הדרגתית בניהם , בהעדר הרגשת הבורא .
רוחניות היא שלב של אור חדש של " אור חוכמה " הנאצל מהבורא והניתן לנברא המקבל.
הגוף הרוחני דרך עשר הספירות , עשר תכונות , שונות בהן מתגלה
השפע = הבורא ( והן : מוח ,עצמות , גידים ,בשר ,ועור) .
עולם ''האצילות'' בנוי מ- 5 עולמות שהם מבנים רוחניים שהם עשר הספירות.
תשע הספירות הראשונות מתוקנות באופן מושלם ,האחרונה ספירת ''המלכות ''עוברת תיקון הדרגתי (עור ).
שינוי הצורה =הבדלות = הידמות = השתוות צורה מוחלטת עד
לדבקות ל- אל -L.
המציאות קיימת כבר 15 מיליארד שנה מהמפץ הגדול, אנחנו תופסים אותה דרך ה-5 חושים שלנו, והיא קיימת ללא קשר לאדם הצופה עליה.
כל המציאות מתרחשת בתוך האדם ומתחלקת בתוכו ל"פנימי" ו"חיצון" - מה שמורגש בו כפנימי הן בד"כ רצונות, מחשבות, נטיות, תכונות והרגשות רגשיות וגופניות, ומה שמורגש בו כחיצון ביותר, הוא הזולת היחס של פנימי וחיצון באה לאפשר לאדם לגלות את תכונתו של הבורא, תכונת האהבה וההשפעה.
כל הבריאה היא רצון להתמלא. כל הרע הוא הכוונה להתמלא למען עצמי. כל מה שאפשר וצריך לתקן הוא את הכוונה "למען עצמי", שתהיה הכוונה "למען הזולת".
עשר הספירות הם, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

הרצון לקבל

מתחלק לחמישה חלקים בסיסיים. במונחים קבליים נהוג לומר כי הרצון לקבל מתחלק לחמש דרגות של "עביות", הנמדדות באופן הבא: עביות שורש, עביות א', עביות ב', עביות ג' ועביות ד'. המונח "עביות" משמש אפוא למדידת גודל הרצון. כל אחת מחמש דרגות העביות הבסיסיות מתחלקת לחמש דרגות פרטיות, שכל אחת מהן מתחלקת גם היא לחמש דרגות פרטי-פרטיות. וכך מחולק הרצון לקבל שבאדם למאה עשרים וחמש דרגות . ( 5*5=25*5=125)

תיקון האגו של האדם מרצון ליהנות לעצמו לרצון להשפיע נקרא "עליית מדרגה". בכל מדרגה האדם רוכש יותר רצון להשפיע ובהתאם למידת תיקונו הפנימי הוא מרגיש את הבורא .
בין העולמות העליונים ובין העולם שלנו נמצא "מחסום" המפריד בין העולם הרוחני ובין עולם החומרי , מתחת למחסום נמצאים הגוף והנשמה בדרגת העולם הזה. האדם מתחיל את תהליך תיקונו הפנימי מדרגת העולם הזה.
העולמות הרוחניים והעולם שלנו נמצאים אחד תחת השני, מקבילים זה לזה, ולכן כל העולמות כלולים מאותם הפרטים. האור יוצא מהבורא ועובר דרך כל העולמות עד לעולם הזה, ומכיוון שכך כל פרט המצוי באין-סוף נמצא גם בכל יתר העולמות. המקובלים מגדירים יחס זה "כשורש וענף".
כלומר את כל פרטי המציאות בעולם הזה על כל קשריהם, נמצא בכל העולמות העליונים עד אין-סוף עולמות עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון ואין-סוף.

"כוונה" = היא הצורה שבה אנו מתייחסים לקבלה ולנתינה...
אנו מזמינים על עצמנו כוח המכונה בשפת הקבלה "אור מקיף". הכוח, ההארה הזו,מצריכה התבוננות בעולמות העליונים ובאור אין סוף .
תיקון הרצון מ"על מנת לקבל" ל"על מנת להשפיע"
האל הציב את יכולתנו להדמות לו ולהכיר בזה שיש לנו היכולת הרוחנית לפעול כמותו תמיד נהיה החלק האלוהי מתוך השלם ,האחד , ברגע שיש לנו את
ההכרה ואנו משתוקקים להדמות לו לבורא משמע שהכרנו את
תכונותיו את רצונותיו להיות חלק ממנו.

רצון הוא ראשיתה של כל בריאה הוא המחשבה הראשונה הוא רגש נשגב
בתוך הנפש.
האל מאמץ אותנו בכל צורה רוחנית בהשתוות איתו ובכל דרגה רוחנית שלנו.
הבורא רוצה למענך את מה שאתה רוצה בשבילך.
אתה מקבל את מה שאתה נותן מתוכך מהקדשתך לכל דבר ,לעיצוב לבך במסרים מהמוח ואל המוח ( עצב )ליצירת העצמיות שלך הרוחנית שלך.
אלא הכוחות המצויים בך '' האדם '' שהתפתחו במהלך חייך ולימוד החלקים הנסתרים של המאור המטיב לנברא .
צא מהכלא שלך לעבר נשמתך בהכרה שעל פני שטח נשמתך , גם שאתה לא יודע עליה את מלוא הקליפה שלה.
בקבלה המושג מסך ואור חוזר (הוא החוש השישי) זהו מושג ,תכונה ,רצון שמפתחים אותו והוא בעצם הנשמה שלנו,להגיע ולחוש את ההרגשה בתפתחותה בחיפוש הפנימי העמוק ,באיכות ,בלימוד ובעבודה הפנימית.

לעבור את המחסום בין עולם העשייה לעולם היצירה למדרגה הראשונה .
לפני המחסום האדם נמצא עדיין בעולם הזה הגשמי הבהמי וכל
רצונותיו הם "לקבל על מנת לקבל בלבד" שהוא תענוג אנוכי אישי התכלית היא
להגיע למצב ההפוך והוא" לקבל על מנת להשפיע " שהוא לעצמו
מהות אלוהית "לתת ולהשפיע" זה קורא לאחר שעוברים את המחסום.
המעבר בין העולם הזה לעולם העליון לדרגה היותר גבוהה .
לאחר מצב זה האדם מגדיל את הכלי הרוחני שלו עד לגילוי העולם
העליון במדרגה שלו שלב אחרי שלב עד להגעה ולהתרגשות הרוחנית
הפנימית שלו.

משיכת אורות , "אור מקיף" - ע"י לימוד הקבלה אנו מעוררים עלינו את האורות המקיפים אל הנשמות שלנו, אל האור הפנימי לתיקון הכלי והרצונות שלנו .

יחס הגומלין בין בורא לנברא בעולם ''האצילות '' ( = עולם התיקון) , הבורא
הנותן לבין "מלכות" המקבלת אור, הנאה ושלמות.
המרחב הרוחני שלנו הוא המרחק בין האדם הנברא לבין הבורא( =האור העליון).זהו מרחב של השתוות הדרגתית בניהם , בהעדר הרגשת הבורא .
רוחניות היא שלב של אור חדש של " אור חוכמה " הנאצל מהבורא והניתן לנברא המקבל.

הגוף הרוחני דרך עשר הספירות , עשר תכונות , שונות בהן מתגלה
השפע = הבורא ( והן : מוח ,עצמות , גידים ,בשר ,ועור) .
עולם ''האצילות'' בנוי מ- 5 עולמות שהם מבנים רוחניים שהם עשר הספירות.
תשע הספירות הראשונות מתוקנות באופן מושלם ,האחרונה ספירת ''המלכות ''עוברת תיקון הדרגתי (עור ).
שינוי הצורה =הבדלות = הידמות = השתוות צורה מוחלטת עד
לדבקות ל- אל -L.
סוף הבלוג בקבלה לפרסום .

העוצמות של האדם הם כוחות שהוא מפתח והמצויים בו בכל מהלך חייו .

כוח עליון

כוח עליון.

קיימת ישות תבונית ,שתכננה את העולם ואת היקום. לא ניתן לסתור את האמונה אך נשאלת השאלה מאיפה באה התבונה העליונה הזאת .
בתורת הקוונטים אומרים שיש כוח אחר לא מוסבר שמתערב בתורות
הפיזיקה וחוקותיה.
לא נמצאה ראייה מדעית שאין ישות שכזאת. ברגע שאנו מנסים להסביר תופעה אנו מגיעים למסקנה כי יש גורם או סיבה לתופעה ...
הידע המדעי העצום שהצטבר לא גורם לכך שהאדם מבין יותר טוב את התופעות הגדולות בעולם.
המדען שואל שאלות חוקר בדרכים מדעיות ומנסה למצוא הוכחות ותשובות .

אני מאמין שעם שנבחר על ידי האל, ובחר להתמסר לאל, להיות מסור לו . זו בחירה שלו ואנחנו במידה מסוימת מושבעים ועומדים על כך מהר סיני – זאת אומרת שהקיום היהודי אינו סתם קיום. והמסר העיקרי המוסרי שיש ליהדות למסור לעולם זה המסר שכל " אדם נברא בצלם אלוהים" אשר נשגב מבינתו .

קבלת זרימה רוחנית מלמעלה .להאמין באל –L המתבטא בחוקי טבע הבריאה קיימת ישות תבונית שתכננה את העולם ואת היקום. לא ניתן לסתור את האמונה אך נשאלת השאלה מאיפה באה התבונה העליונה הזאת .

בתורת הקוונטים אומרים שיש כוח אחר לא מוסבר שמתערב בתורת הפיזיקה וחוקותיה (תורת העל מיתר ).

לא נמצאה ראייה מדעית שאין ישות שכזאת. ברגע שאנו מנסים להסביר להבהיר את התופעה אנו מגיעים למסקנה כי יש גורם או סיבה לתופעה ..
הידע המדעי העצום שהצטבר לא גורם לכך שהאדם מבין יותר טוב את התופעות הגדולות בעולם.
המדען שואל שאלות חוקר בדרכים מדעיות ומנסה למצוא הוכחות ותשובות בתורת האבולוציה יש חורים רבים שהמדע העכשווי לא יכול להסביר ורק תבונה עליונה יכולה ליצור את החסר, צורות חיים ומבנים רבים בתוך התאים ה-אל- L הכול יכול ברא את היקום את כל מה שיש בו חי, דומם, צומח כאחד.

תורה פילוסופית הקרויה קומפלמנטריות, מילה שניתן לתרגם כ"השלמתיות." ביסוד ההשקפה הזאת עומדת הטענה כי דברים הנראים לנו כסותרים הם סותרים רק למראית-עין, בעוד שברובד העמוק יותר של המציאות הם דווקא משלימים זה את זה.
אלוהים בעולם החלל האם השכינה, הנוכחות האלוהית, זהה עם הזמן חיפוש האמת, היא פשוטה: האמת כבר בידינו. נשמותינו הן נצחיות כל הידע שבעולם, ללא תלות בזמן או במרחב –
הזמן הוא נספח לתנועה. כלומר, אין לזמן קיום ממשי, כי קיום הזמן תלוי בקיומה של התנועה בחלל.
נוכל להבחין בין 'אדם המקום' לבין 'אדם הזמן', שכן אלה שני טיפוסי אדם שונים.
הזמן והמקום 'כרוכים' יחדיו - הזמן הוא תהליך היצירה עצמה, המקום היא התוצאה של היצירה .
הזמן הוא נוכחותו בעולם החלל שהוא תפקיד אלוהי. רק בזמן יתגלה האלוהים, תתגלה אחדותו של עולם החלל. יש לזמן תכונות אלוהיות. הזמן הוא שונה, הוא 'אחר' מכל המוכר לנו .
בפיסיקה, הזמן מוגדר על-ידי שיטות המדידה שבהן מודדים אותו. משמעותם נקבעת על ידי אופן הקביעה שלהם - אורך, משקל, מסה, מטען, וכדומה .

אני גורס כי לכל דבר חייבת להיות סיבה, העובדה שקיימת מציאות, שיש דבר- מה במקום מצביעה על סיבה. לא ייתכן שבטבע יתרחש משהו ללא סיבה .
סיבת הטבע מתאימה למושג האלוהים כבורא .
עצם קיום תכונות חיוביות בעולם מוכיח שתכונה זו קיימת באופן מוחלט
(וזהו אלוהים).

דיון פילוסופי ארוך ומעמיק התקיים בשאלת קיום האל, ופילוסופים רבים ניסו לספק הוכחות לקיומו ובכך להכניס את האמונה באל לתחום ההתדיינות התבוני.

פרויד , שטען כי בני-האדם יצרו (או אם תרצו, בראו) את רעיון האלוהים
על-מנת להקל על פחדיהם מפני המוות ועל תחושת אין-האונים שלהם.

הרעיון שקיים בורא כל- יודע וכל- יכול, שכולו טוב, מעלה את שאלת הרצון החופשי מול הדטרמיניזם האלוהי -- שתשובה אפשרית לאל -L היא
"הכול צפוי והרשות נתונה".

היהדות היא דת שכמעט ואינה מתייחסת לשאלת הוכחת קיום האל. אמונה מוחלטת בקיומו של האל-L היא נתון שאין עליו כל עוררין. היהודי אמור לדעת מעבר לכל ספק שהאלוהים קיים מעצם קיום המציאות והעולם.

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"
הוא משפט עובדתי מבחינת היהדות. וכיוון שיש שמים ויש ארץ, הרי שיש אלוהים. יתר על כן, היהדות גורסת, כי בני האדם אינם יכולים להבין ולתפוס את מהותה האמיתית של האלוהות, שהיא אינסופית, חסרת דמות וצורה, בלתי מוגדרת.

היהדות מציעה לבני האדם להתבונן ביקום הסובב אותנו, ולראות את נפלאות האלוהות בכל דבר ודבר. האדם יתבונן בשמים, בארץ, בצמחיה, בבעלי החיים ובבני האדם ועל ידי התבוננות זו יבוא לידי הכרה בנוכחות האל, ויתקרב אליו במשהו. טבע הבורא .

היהדות גם מחייבת את מאמיניה ללכת בדרכי האל, כלומר לקיים את מצוותיו ועל ידי כך להידבק במידותיו. על ידי ניהול חיים מוסריים של קיום מצוות, תפילה וצדקה היהודי אמור להידמות לאל עד כמה שאפשר, וזו הדרך היחידה, אם כי המוגבלת למדי, להבין אותו ולהתקרב אליו.

הבורא היה בונה עולמות ומחריבן קודם העולם הזה , ואמר " דיין הניין לי , ודיין לא הניין לי " (זה מתאים לי וזה לא מתאים לי)
"היה סדר זמנים קודם לכן", כלומר קודם לששת ימי בראשית.

מהות האדם

מהות האדם
"סוף דבר הכול נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמר כי זה כל האדם". (קהלת יב - יג ).
הכרעת האדם, לקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות הוא הערך שבקיום האנושי. זה מה שמבטא המורכבות הגדולה ביותר של מהות האדם. תיקון הנשמה בסדר מערכת הרוחניות בכלים דהשפעה ברצונות שלו תיקון תרי''ג המצוות .
התגלות האל-L אכן נועדה לאנושות כולה ולא רק לעם ישראל, ושהתורה יפה לכלל האנושות. אין ספק שהיו בין היהודים כאלה שהאמינו בכך בעת העתיקה .(כמו רבי ישמעאל בן אלישע הכהן גדול נצר למשפחת כוהנים שותפו לדיון של רבי עקיבא) ואחרים בזמן בית המקדש השני במאה הראשונה למניינם .
"דיברה תורה בלשון בני אדם , וחילקה את העולם כולו ואת העולמות כולם לשני חלקים ,מה שהוא למעלה שמיים ומה שהוא למטה ארץ "ויקרא אלוהים לרקיע שמים " - כתוב המים אשר מעל \ מתחת לרקיע... ומעל לשמים, אלה אולי המים במערכת השמש.
כי הרי איך יכולה התורה להסביר לפשוטי העם של פעם על המצאות כוכבי לכת ושביטים במערכת השמש?
אולי על ידי הצגת מרכיב משותף, כי הרי אף אחד לא היה צריך לדעת על כאלה דברים פעם.
והיום הרי אנחנו יודעים על כמויות עצומות של מים בכוכבי הלכת הגדולים, ובכמויות אדירות בשביטים.
''היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות בא הצמצום השבירה '' באור אינסוף ''הנקודה הסינגולארית המפץ הגדול שהתרחש לפני 13.7 מיליארד שנים והוא אשר ברא את הכול, את כל העולמות ''( האר ''י ספר עץ החיים ).
נוצרו 4 כוחות בטבע : כוח גרעיני חזק ,כוח גרעיני חלש ,כוח האלקטרומגנטי כוח הגרוויטציה .
ההשגחה האלוהית היא בכל דבר, החל מנפילת אבן כתוצאה מכוח המשיכה, במחלת אדם, בניצחון או במפלה. אנו רואים את אצבע הבורא בכל דבר גם כשעם ישראל בא לארצו וגם כשגלה ממנו, ע"פ הכלל "עולם כמנהגו נוהג" זהו כלל גדול באמונה ...
הבורא נמצא בנפשו של האדם הוא מושג רוחני, הוא מתחבר לרצונות לנפש, לרוח לנשמה .
לאדם שבליבו מחשבות ורצונות של הכוח העליון ,בכלים של אורות דהשפעה ובכלים דקבלה רצון לקבל מילוי לתועלת אחרים ולא לעצמו בלבד.
הבורא הוא מושג מופשט, הוא כוח רוחני, שאינו גשמי ולכן לא נוכל למצוא אותו תחת עדשת טלסקופ או בחישובים מתמטיים כלשהם עשר הספירות 10X10 רמות של אור ישר ועוד עשר ספירות של אור חוזר . חמש העולמות העליונים המהווים את כל המציאות הכללית האינסוף .
כדי להגיע למצב המושלם הזה
צריך להכיר את המהות של העולם להכיר את הרובד הפנימי ביותר של עצמנו ושל הסובב אותנו וללמוד כיצד ניתן לאזן בין השניים , לשלווה ולשלום לאושר לגאווה ולחופש ללא תאוות הכסף ,הכוח והכבוד.
על כל אלה הגדלת לעשות כדי להגיע למצב המושלם הזה .
סוף סוף יש אדם שאומר אמת.
הכול משקף את הכול - הכול נתון מראש (רבי עקיבא)
האל - L קיים מעצם קיום העולם אנו מתבוננים ביקום בשמיים בארץ בצמחיה בבעלי החיים ובבני האדם וזאת התכלית של המהות ועצם קיומו של האל - L.
עצם ההתבוננות זו הוכחת האל - L. כ- essence כ-מהות.
צריך להשלים בתוקף הבנתך שכולנו אחד ובכך אנו בונים את העצמיות שלנו.
דבר לא יכול להתקיים ללא הניגוד שלו ...

המודעות.

המודעות שלנו תלויה במוח שלנו ביכולתו לפנח תמונות איתותים , סיגנלים,תחושות , ללא התודעה, החושים ,התבונה ,והמודעות לא היינו יודעים כי אנו קיימים במציאות .
התודעה אינה מורכבת רק במוח , היא מורכבת מאיתותים וצרופים מושלמים...
אנו נמצאים כאן כדי להביא להמשכיות למודעות עצמית להביא לשיפור האני ,להשפעה ,לרוח , לנשמה ,לאור ולתיקון של כל זה .
יש סיבה להיותנו כאן יש לנו מטרה בתודעתנו ,אנו מודעים להימצאות שלנו ולמטרה שלשמה נבראנו.
האמת המוחלטת משאירה מקום לחשיבה ,הרי לפני שמגיעים אליה ...
"האני המודע " חשבתי ורק לאחר מכן השקתי שהיא אמת מוחלטת על מנת לאשש...את הדברים .
החוויה יכולה להיות על טהרת הפנימיות ,כמו חוויה בחשיבה שהיא מנטאלית טהורה .
הנשמות שלנו הם ניצוצות של בורא העולם , לכל תיקון , אישי ,עצמי, וקבוצתי , אנו מקרבים טיהור פנימי כללי באמצעים תבוניים ורוחניים עד לאינסוף.
הנשמה בוחרת מרצון, לעבור את ההתנסות הנוספת, להיכנס לאישיות הנשמה שבגוף האדם.
אם אנו רוצים לראות ,דרך הנקודה שמבטא את הנשמה ,עלינו לחדול
מהעמדה השיפוטית שלנו.כאשר אנו שופטים את האחר אנו יוצרים אנרגיה שלילית .
אין לנו יכולות לשפוט את מה שרואים , בהעדר סיבות נוספות שלא נראות מן העין.

כוונה .

היא ממונעת על ידי הרגשה ומחשבה של המעשה, הכוונה היא סיבה בלתי נפרדת מהתוצאה.
סיבה שלא הניבה את התוצאה שלה, היא מעשה שלא השלים את עצמו .
כל תכונה גופנית, רגשית ונפשית ,שמאפיינת את הגוף שנלווה אליו, היא סיבה של הנשמה .
הבורא אינו משתנה ,רק האדם ,ככל שהוא משתנה הוא מתקן את עצמו
הוא זוכה ליחס יותר גדול מהבורא כדי לקבל את האור העליון.

המושג של" בורא " (בקבלה) לבין "אלוהים " (בדת) .
בקבלה הוא באינסוף , בחסדו, בעצמיותו, בסגולותיו , בגילוי הבורא,הטוב והמטיב ,המשפיע,
מהנקודה העליונה שב "אינסוף".

בדת = דעת  תורה = " ה' שמו אחד " .במכלול ספרי הקודש ,תלמוד ,גמרה,וקבלת עול מצוות

מה שברור עכשיו לא היה ברור לפני שהתברר .
כל נעלם מתברר מעצמו .
"סוד ה' ליראיו" '' סוד ה' ליראיו, ובריתו להודיעם " = לה' האל - L יש קהילה מצומצמת של "מקורבים" שהם יראי האל –L ,האל- L מגלה ליראיו את סתרי התורה. (תהילים כה – 14)
"הבורא" הכול יכול " שיצר את כל המציאות ולכן הוא " כל יכול " .
משמע , בכוחותיו ,באחדותו , באינסופיותו ,ובהנהגתו של העולם.
דרך הקבלה ניתן לפתור את הנוסחאות החבויות בתוך מאגרי החוכמה
והידע של חוק המציאות הכללית .
ולזאת ניתן להוסיף את שפת התנ"ך האגדה ההלכה הקבלה כפי שנכתבו בהתגלות הבורא לאדם (אברהם אבינו).  האלוהים מתגלה בדרכים שונות "במידות "ובאידיאות" ( הרב קוק ).

ט ו ב   ו ר ע .

מושג רע = אגואיזם שלנו – מחשבות רק על טובת עצמנו .
טוב = שמחה התרוממות התעוררות .
צריך להסיר את הרע מתוכנו כי זה גורם לייאוש לצער לעצבות .להגיע לטוב.
כל החיים שלנו הם מאבק עם הרוע הפנימי שלנו דחיקתו והחלפתו לתכונות של הבורא , לתכונות ההשפעה אשר יביאו אותנו לתכונת  טוב ומטיב .
נשמתנו בדרכה לבורא נמצאת במאבק מתמיד בין שני כוחות מנוגדים שהם טוב-ורע .
סיבת הסבל בנשמה שהיא מגיעה עם הרשימו - DNA שלה בגלגולים השונים שלה.
בנשמתו של האדם נמצא יצר הרע – ויצר הטוב , האדם נולד לסבול נולד לכאבים ולייסורים.
ייסורים הם = כאשר האדם לא מתייחד עם הכוח העליון אך,מרגיש שהוא קיים
נמצא אבל אין לו שייכות אליו .
" יצר האדם רע מנעוריו " "צדיק ורע לו רשע וטוב לו "
האדם צריך לתקן את הרע הפנימי להרוס אותו ולבנות עליו רק את הטוב.
להבין את נוכחותנו ביקום ובעולם הזה ואת קיומו של האדם במערכת הבריאה בעולם העשייה.
הכול צפוי מראש בגלגול הזה כמו בגלגולים האחרים .....
אנו קולטים חשים ,מרגישים, ורואים על פי החושים שלנו והם הגירויים הפרטיים והפנימיים שלנו המוח שלנו משדר והחושים קולטים וזה גם מה שקורא בנשמה שלנו.

תודעה - הכרה-עצמית, כושר חישה והבנה

מרביתן של בעיותינו הן פרי יצירתו של דמיוננו, וזאת כיוון שלא קיבלנו או השגנו את מה שרצינו לקבל ולהשיג, או משום שלא קיבלנו והשגנו את מה שרצינו לקבל ולהשיג בדיוק על פי דרישותינו. בנוסף לכך, מרביתן של בעיות מסוג זה הן תוצאה של רגשות ותחושות שרצינו לממש או לאחוז בהם, ולא צלח הדבר בידינו .
תודעה - היא אחת מתכונות הנפש, ובדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה-עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה. לפעמים משתמשים גם במילה הכרה לאותן משמעויות .

מרכז הבריאה

מרכז הבריאה.

כל מדרגה עליונה, ביחס למדרגה התחתונה ממנה, נקראת "בורא" מפני שהעליונה יוצרת את התחתונה, במרכז הברייה נמצא הבורא.
הנשמות הורחקו ממנו בטווח של חמישה עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, עד לנקודה המרוחקת ביותר שנקראת "העולם שלנו". ומהנקודה הזאת הוא מושך אותנו אליו .

בעשר הספירות – כתר, חוכמה,בינה , חסד, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
כל ספירה כוללת את מגוון הספירות בתוכה .

להיות שווה לבורא, משמעו להיות שווה אליו בכל התגלויותיו .

כל ישראל ערבים זה לזה , אין ברירה חייבים להתיישר לחוקי הטבע
העליון למציאות הכללית .לאל – L לטבע הקבוע .

כל רבידי המציאות מושתתים ופועלים תחת חוק אחד בלבד , חוק
ההשפעה המניע את הבריאה לעבר הבורא.
הכוח העליון, שהמקובלים השיגו ותיארוהו ככוח השפעה הטוב ומיטיב = "הבורא " שאנו מכנים אותה מחשבת הבריאה, מחשבת הבריאה הזאת אנו מכנים אור אין סוף .

הנברא והבורא הופכים שווים זה לזה ביחסם, בכוונה. זו משמעות המושג להגיע ל"דבקות" היא כל תכלית הבריאה . השגת העולמות העליונים מאפשרת לאדם לראות את הכוחות הפועלים על כל הפרטים בעולם הזה.

הקבלה מתארת את כל הפעולות היוצאות מהבורא ומשתלשלות דרך כל העולמות העליונים הרוחניים עד לעולם שלנו, מושגי הזמן, התנועה והמקום אינם קיימים בו. בעולם העליון מצויים כוחות מופשטים בלבד .
חכמת הקבלה מסבירה, כי מטרת המציאות היא להעלות את האדם לרמה בה ישתווה אל הבורא במציאות, בעודו נמצא בעולם הזה. בעלייתו לדרגת הבורא, האדם אוחז בשתי קצוות המציאות - בגופו הוא מצוי בעולם שלנו, ובנשמתו הוא בגובה הבורא. זוהי מטרת הקיום. הבורא קבע אותה מראש, ואליה הוא מוביל אותנו. בסוף כל הגלגולים.

בורא עולם.

חוקי הטבע קובעים שאי אפשר לברוא משהו " מאין"  ( ראה בפרק יש מאין ).

מכאן אנו משגים שה אל - L היה בורא עולמות ומחריבן .
"טרם שנאלצו הנאצלים ונבראו הברואים ,היה אור עליון פשוט שמילא את כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל ".
אלוהים החליט לברוא את העולמות והמציאות על מנת ליתן הנאה לנבראים
על מנת ליתן הנאה לנבראים מטובו ומחסדו .
העולם מתנהל על פי חוקים קבועים ומוחלטים... החשכה שהייתה
עם בריאת העולם נוצרה ונבעה לאחר "שבירת הכלים "כשתוצאה ממנה
התפזרו הנצוצות אל תוך הקליפות . המפץ הגדול...
"בשבירת כלים" = נפילת העולמות ,בריאה , יצירה , עשייה , שהיו
מאוחדים נוצר החומר בעולם העשייה.
נוצרו כל הגלקסיות כולל כדור הארץ "צבא השמיים והארץ" .
מכאן צריך לבחון את תורת המיתרים והקונטים .

האדם הדתי לא משעין את אמונתו על תיאוריות מדעיות. לכן לא הקוואנטים
ולא איינשטיין מהווים בשבילו מורים רוחניים. תיאוריות מדעיות באות והולכות, משתנות ומתהפכות , והדת ממשיכה להתקיים האמונה של האדם הדתי לא תלוייה בהן.

אם הכוונה היא באלוהים מופשט, אלים פילוסופים או ידענים, שהם לא-
"אלוהי אברהם יצחק ויעקב",
לדבר על קיומו של אלוהים היא שאלה פילוסופית ?
האם החוקים הכללים שקיימים בטבע יצרו אותו או שהוא נוצר ממנו .
האם יש לאלוהים מקום ללא היקום?
לעומת האדם המאמין בטבע ובחוקיו בלבד, ניצב המאמין בתורת ה-אל - L
הוא רואה בחוקי הטבע את רצון הבורא. הוא רואה בהתרחשות התופעות הטבעיות השונות ציות של הבריאה לבוראה. בחוקיות הטבע הוא רואה תכנית שלפיה ה-אל-L מנהיג את עולמו. לשאלה שהוזכרה לעיל: מי מניע את הגוף הנע בלי מפעיל מוחשי? הוא עונה את התשובה שבה הוא מאמין הבורא .
בפי רבים שגורה האמרה שחוקי הטבע הינם אחידים. שימוש במילים: "סיבה" "תוצאה" והדומות להן, יש בהן משום הטעיה. הטעיה זו מביאה לקביעת עובדות שאינן מוכחות, כלומר, עובדות המבוססות ביסודן על הנחות בלבד אנו עוסקים בסיבה ומסובב.
אולם זוהי טעות, כי לאמתו של דבר, אין בטבע סיבות המביאות בהכרח ל"מסובב". המדען המחפש הסבר לחוקי הטבע, שואף להגיע לניסוח חוק שיכלול בתוכו את מירב האפשרויות. אולם יש לדעת שבטבע עצמו לא מצוי גורם המסביר את חוקיות הטבע.
האמון שאנו רוחשים לחוקי הטבע, משמעותו היא, שאכן הטבע מציית לחוקים מוחלטים וקבועים מראש...משמעת זו של הטבע לחוקיו, היא הבסיס של המדע.